משפחת נחום מהגרת לאוסטרליה
באמצע החיים
את ההחלטה לקום וללכת באמצע החיים למדינה אחרת קיבלנו די בטבעיות אולי בגלל המצב בארץ שנהפך לסיר לחץ מכל הבחינות וזה לא שהיה חסר לנו משהו לא חברתית ולא כלכלית אלא שהחלטנו שנמאס שאולי הגיע הרגע לשנות ולצאת להרפתקאה
אז לאחר לבטים לאן הוחלט בפה מלא שהכלה היא היבשת המרוחקת אוסטרליה.
ברורים רבים, התעניינות עם מי שהיו ומי שחזרו התקשרויות עם סוכני הגירה שונים משם ומפה, הראו סיכויים קלושים לקבלת ויזת הגירה, את האמת קצת התייאשנו ושוב הלחץ לשנות צץ ושוב חיפוש מהיר בגוגל העלה את "קנגורו שרותי הגירה" התקשרות מהירה למשרד וענתה מזכירה שלאחר הסבר קצר על רצוננו העבירה אותנו אל עו"ד ליסה סגלוב, אנו לא ידענו שפה התחיל רומן אומנם קצר אך איכותי.
ליסה הקשיבה בסבלנות שאלה כמה שאלות בסיסיות וקבענו פגישה אצלה במשרד ברמת גן.
לאחר הפגישה עם ליסה כבר ראינו אור בקצה המנהרה והוחלט שמגישים ויזה על בסיס מקצוע, בהתחלה בחרנו את המקצוע שלי (מכונאי בעל הסמכה) אך היו לי רק כשבעים אחוז מהשעות האקדמיות שנדרשו לאישור המקצוע דאז וכמובן מבחן האנגלית שהייתי אמור לעשות שפה אין מצב שאני עובר כיוון שאני לא כל-כך חזק באנגלית (לזכותי יאמר שהיום יותר טוב).
שוב ירד המצב-רוח אבל לא לליסה שהפנתה מבט אל עבר טלי והחל התחקור לגבי המקצוע שלה, ליסה מלמלה תנו לי רגע לבדוק, בדיקה מהירה באתר ההגירה האוסטרלי העלה שהמקצוע של טלי נדרש "ניהול פרויקטים" ויופי היא עם תואר שני (היא החכמה במשפחה) וניסיון אז קדימה לעבודה ופה יש הרבה אבל הרבה עבודת ניירת ותרגום מסמכים וצריך לדעת בדיוק מה לכתוב ומה להגיש (בדיעבד אנחנו יודעים זאת היטב) את כל כאב הראש השארנו לליסה שנתנה לנו הסבר מפורט ומדויק לגבי התהליך כולל הערכת זמן די מדויקת ומה בדיוק נדרש, אז יצאנו עם הרשימה של איזה מסמכים לשלוח אליה לתרגום לצורך הגשת הבקשה לרשויות ההגירה ויום אחרי יום עובר והמתח רק גובר אם אישרו המקצוע ואם יש תשובה, כידוע האוסטרלים לא ממהרים וזה לא מנע ממני להתקשר ללא הרף לליסה לשאול אם יש חדש וכל פעם ליסה עם הסבלנות האופיינית לה ענתה שעדיין אין תשובה ותזכורת קטנה שהרשויות האוסטרלים לוקחים את הזמן (למרות שבכל זאת שלחה מייל לקבלת עדכון מהם) זה נראה לי זמן ראוי לבקש התנצלות מליסה על היותי נודניק עם כל הטלפונים.
ואז בא הטלפון המקצוע אושר ממשיכים עם בקשת ההגירה שוב מתח שוב מחכים שוב אני מציק לליסה עם טלפונים והיא עם סבלנות אוזית משיבה שלוקח זמן ואז הטלפון מגיע ליסה בצד השני הויזה אושרה.
מאותו רגע המחשבות מתחילות לרוץ גם החששות והכי זה איך מספרים להורים שעד עכשיו חשבו שזה בגדר חלום רחוק ואז לאחר ההלם הראשוני מתחיל שלב ההתארגנות, טלי נפרדת לשלום מהעבודה ומהצוות שבילתה איתו כמה שנים נכבדות, אני מתחיל לברר עלויות מכולה לשילוח תכולת הבית והמוסך, מתחילים בשלבי הרשימות מה צריך לעשות? מתי שולחים את הציוד? מתי מנתקים את הכבלים והאינטרנט? מה עם הבית מוכרים או משכירים? הרבה מאוד דילמות בכל זאת לא כל יום עוברים מדינה, כמובן החברים וההורים שעדיין בשוק עוזרים עם מה שאפשר, יום המכולה הגיע מעמיסם הכל במכולה ונפרדים מהציוד לכחודשיים של מסע ימי, את הטיסות קבענו לכשלושה שבועות לאחר מכן לבנתיים הסתדרנו עם מה שלא נשלח והוכרז עליו כמיותר סגרנו קצוות וסידורים אחרונים יום הטיסה הגיע נפרדים מכולם ומתחילים במסע, שתי טיסות דרך תאילנד עם עצירה ארוכה בתאילנד ונחתנו בפרת' קפצנו למונית עם נהג נחמד שלא הפסיק לדבר ונסענו למלון ופה התחילה החוויה של אוסטרליה מבחינתנו, לאחר מנוחה קצרה החלטנו לקפוץ העירה ופה נתקלנו באדיבות ובנימוס הכה מדוברים של האוזים אם בטעות עצרת עם נייר ביד לא יחלפו רגעים ספורים עד שייגשו אליכם וישאלו אם אתם צריכים עזרה, האמת היה בהתחלה מוזר כישראלי ישר אתה חושד רגע זה מה רוצה בטוח יש פה כאצ' אבל לא הם מאוד איכפתים ומאוד מנומסים ומציעים עזרה מבלי שתבקשו.
לי קשה להבין את המבטא זו בהחלט לא אנגלית אמריקאית שרגילים לשמוע אם בסרטים או בטלויזייה זו אנגלית אוסטרלית עם מבטא שמאוד קשה לי להבין אך עם הזמן מתחילים להתרגל, הם מאוד סבלנים הם יחייכו ויסבירו שוב אם צריך, לאחר שבוע בפרת' נסענו לרוקינגהם דרומית יותר כחצי שעה נסיעה עם רכב שרכשנו וזו גם חוויה בפני עצמה כיוון שפה נוסעים בצד ההפוך מישראל וההגה בצד ימין שזה מבלבל אבל לאחר כמעט טעות בניווט או פעמיים מתרכזים ומתרגלים לכיוונים ולתנועה, כשהגענו ללרוקינגהם שהינו בדירה מרוהטת והחלטנו לחפש דירה קבועה לשכור, ופה יש קושי למצוא יש להם שיטת ניקוד שבהתחלה לא הבנו מה לעזאזל רוצים וכמות ניירת כמו של משכנתא, מבחינתו זה תביאו חוזה קחו כסף יש חתונה וכולם שמחים אך לא אצל האוסטרלים, ברמת העיקרון ישנם משרדי תיווך שמריצים את שיטת הניקוד בכדי למזער בעיות בעתיד של אי תשלום וכו' קחו בחשבון שכסף יכול לעזור אם מציגים סכום נכבד, רשיון נהיגה אוסטרלי וכמובן עבודה.
כרגע אנחנו מחפשים עבודות וגן לילד (רשמנו אותו אל כרגע טרם התפנה מקום)וממשיכים לחקור את הסביבה.
אני יכול רשום עוד מאה דפים על החוויות שעברנו עד עכשיו למרות שאנחנו פה כחודשיים ועדיין מתאקלמים, החיים פה שקטים ונעימים, יש נופים מרהיבים, חוף ים שלא שבעים ממנו לעולם.
זה נראה כמו צעד גדול לעשות אך שווה ביותר למי ששוקל את זה, לכו על זה, חיים פעם אחת.
טיפ קטן אך גדול תעזרו במי שמכיר את המערכת האוסטרלית אתם תחסכו זמן והון מניסיון.
(מקווה לעדכן בהמשך)
תודה רבה לעו"ד ליסה סגלוב שעזרה ועמלה (ועדיין עוזרת) ושלולא עבודתה לא היינו כאן.
טומי טלי ויובל נחום